5עתיד המן הזה שיתפח. מה שפירש שיתפח דכתיב הקלוקל בחול"ם, משמע ל' קלקול ממש היינו שיתפח במעיו. ומה שפירש נבלע באיברים, ר"ל מדכתיב קלקל חסר היינו ל' קל שלא הי' צריך לעכלו. נח"י זה ל' רש"י בע"ז דף ה בלחם הקלוקל הוא המן, ומפני שהי' נבלע בכל אבריהם ואינן יוצאין לחוץ קראוהו קלוקל וכו' עכ"ל. ש"מ שהוא מל' קלות, ע"ד ירקרק אדמדם ונעלמה מעיני הרא"ם:6כלום יש כו' ואינו מוציא. ואם תאמר והלא כתיב ויתד תהי' לך על אזנך והי' בשבתך חוץ וגו' ש"מ שהי' להם יציא', וי"ל ממה שקונים מן התגרים היו מוציאים. מצאתי:
